מבוא - תלמידים רבים חווים לעיתים קרובות כישלונות בהתמודדות עם דרישות החיים היומיומיות ועם המשימות או המטלות שהסביבה החברתית והלימודית מטילה עליהם. חלקם מפתחים נטייה לאדישות, חוסר תקווה, ייאוש והתנתקות חברתית והופכים להיות מודרים וחלקם מפתח נטייה לעבריינות, להרס עצמי ולתוקפנות. בשתי הסיטואציות הם רק מגבירים את הסיכון של עצמם וסיכון אחרים. תלמידים אלה מתקשים בלימודיהם ובהשתלבות חברתית נורמטיבית. לעיתים קרובות הגישות החינוכיות המסורתיות אינן מצליחות ליצור שינוי אצל תלמידים כאלה. הן המורים והן התלמידים חווים תסכול, כעס וזעם. לשם כך נדרשות גישות ותפיסות אחרות שפועלות על אלמנטים אחרים ומסוגלות לחולל שינוי. אחת הגישות המצליחות בשנים האחרונות בעבודה חינוכית עם תלמידים בסיכון היא פעילות חינוכית טיפולית במתכונת סדנאית שמתמקדת בהעלאת המודעות העצמית של התלמידים למצבם, לנקודות החוזק שלהם, לקשייהם ולעתידם. למערכות היחסים שלהם עם סביבתם והאינטראקציות החברתיות שלהם. גישה זו מתמקדת בהכלה ופיתוח המסוגלות העצמית של התלמידים, וחיזוק הביטחון העצמי והאמונה ביכולתם להצליח".
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים