הפעילות הגופנית, בעיקר זו האירובית כגון ריצה, הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים וחתירה, עשויה לשמש כאמצעי יעיל לוויסות מיטבי של לחצים ומתחים ומסייעת להפחית תחושות של דיכאון וחרדה. הפעילות אף משפרת באופן משמעותי את מצב הרוח, את הדימוי, ההערכה והביטחון העצמי ואת תחושת הערנות והריכוז. מחקרים רבים מוכיחים שפעילות גופנית וספורט מביאים לשינויים התנהגותיים ביחסים בין-אישיים ובקשר עם הסביבה, המתבטאים בעזרה הדדית ובשיתוף פעולה, במשמעת עצמית ובעמידה בלוח זמנים. אצל כלל האוכלוסייה, ובעיקר ילדים ובני נוער, השתתפות בפעילות גופנית ובספורט עשויה להעניק ערך מוסף - חינוכי וטיפולי, המתבטא בירידה משמעותית בגילויי אלימות, בקללות ובהתנהגות אנטי חברתית. הפעילות הגופנית מהווה אמצעי לפריקת אנרגיה שלילית עודפת ולוויסות של מצבי לחץ והכוונתם לפעילות ספורטיבית-חברתית מקובלת. בדרך זו ניתן ליצור הזדמנויות שוות לאינטראקציה בין אנשים, לשיפור התקשורת החברתית ולבניית ערכים חברתיים רצויים כמו זיקה בין חינוך לספורט ובין כיבוד החוק והמשפט. כל אלה הם אמצעי לחינוך לסובלנות, לאי אלימות ולמשחק הוגן.
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים