רגשות ותפקודי למידה בתהליכי ההוראה למידה (פסיכו-פדגוגיה)

מחקרים מצביעים על קשר בין מצבים רגשיים לבין תפקודי למידה. וכי למעשה לא ניתן להפריד בין רגשות לקוגניציה. ביצועי הוראה ולמידה גבוהים יותר כאשר חשים רגשות חיוביים ונמוכים יותר כאשר שחשים רגשות שליליים (Zee, M., & Koomen, H. M. 2016). מטרת תוכנית זו היא הגברת המודעות להשפעת ההדדית של התהליכים הרגשיים והתהליכים הלימודיים אלה על אלה, הן בקרב אנשי חינוך והן בקרב התלמידים, חיזוק היכולת של הצוות לנתח את הקשר בין ההיבט הרגשי לקוגניטיבי ולתרגם אותם לפרקטיקות המקדמות: מסוגלות עצמית, מוטיבציה ללמידה, אוטונומיה, רווחה נפשית, אקלים ויחסי קרבה, למידה משמעותית והישגים לימודיים. מטרה נוספת היא להקנות ולפתח מיומנויות, לביצוע בו בזמן, של משימות ההוראה ושל העיבוד הרגשי-חווייתי של אותן משימות. להקנות יכולת התבוננות וזיהוי היבטים רגשיים בתהליך ההוראה ואת השפעתם על תהליך הלמידה של התלמיד. מתודולוגיה/ דרכי הוראה ולמידה: הקניית הידע תתבצע במליאה ובתרגול, בזוגות ובקבוצות קטנות. בנוסף, תתקיים התנסות במיפוי וזיהו רגשות והקשר בין הרגשות לתהליכים לימודיים. תיעוד וחקר ההתנסות, ולמידה רפלקטיבית.

מידע נוסף על התוכנית:

קישורים חיצוניים: