אמנות בהשראת חינוך וולדורף

"אם רק תלמדו במשך השנים ה13-14-15 של הילדים אך ורק מה שמופנה אל ההיגיון והאינטנלקט, לא ישאר הרבה מזה למשך החיים. על כן צריכה להיות בכם הכוונה להחדיר ברגש, תחילה אצלכם את מה שאתם נותנים באופן דימויי במהלך השנים האלה." (שטיינר 1919) החינוך האומנותי פועל על הישות השלמה של האדם ופונה אל כוחות הרצון, הרגש והחשיבה. ניתן ללמד אומנות באופן שיענה על צרכיהם ההתפתחותיים, הנפשיים והאינטלקטואלים של כל שכבת גיל. למשל בגיל 13, חקירת חוקי הפרספקטיבה הקוית, גם פונה אל יכולות החשיבה של המתבגרים וגם עונה על הצורך הנפשי שלהם במציאת נקודת משען ועוגן בעולם, גם מאפשרת להם להביא יצירתיות חופשית לתוך תרגילים מסוימים, וגם מסייעת בפיתוח כוחות הרצון שלהם תוך שכלול יכולת הדיוק וההתמסרות מתוך הבקשה להביא תרגילים אומנותים לכדי סיום. כך אנו משלבים למידה עם יצירה דרך החוויה. הלימוד הדידקטי ופיתוח היכולות והמיומנויות מעניק לתלמידים בטחון עצמי ומודעות עצמית. המעשה האומנותי פותח את הדרך לביטוי אישי ויצירתי המאפשר למתבגרים הצעירים להביא משהו חדש ומקורי אל העולם, משהו משלהם, שנוצר מתוך המשאבים האינדיבידואליים שלהם

מטרת התוכנית:
בתפיסת העולם האנתרופוסופית לאומנות יש תפקיד מרכזי חשוב, ככזו המגשרת בין עולם החומר לעולם הרוח, ולמעשה שייכת לספרת הלב והרגש. התעוררות החוש לאומנות אצל תלמידים צעירים חשובה לפתיחת דלת אל מרחב אומנותי פנימי שנמצא בין מרחב ההכרה למרחב העשייה. התנופה האומנותית תהווה עבורם גשר במעבר בין עולם המשחק של הילדות אל עולם העבודה של המבוגרים. תוכנית זו מכוונת לכיתות ו-ח, ראשיתו של גיל ההתבגרות. נשאף לפגוש את התלמידים לפחות שעתיים שבועיות במהלך שנת הלימודים. נשאף לקיים את השיעורים בקבוצות קטנות כדי לאפשר עבודה תהליכית ועמוקה ומפגש משמעותי עם התלמידים.

מידע נוסף על התוכנית:

קישורים חיצוניים: