השלטון האסלאמי מהמאה השמינית ועד המאה החמש-עשרה, איחד את רוב העולם היהודי, לאחר כאלף שנים של פירוד בין התפוצה המזרחית בבבל לתפוצה המערבית בארץ ישראל ובארצות הים התיכון. איחוד העולם היהודי טמן בחובו אפשרויות ליצירת חברה יהודית מאוחדת באורחות חייה ובתרבותה, ואולי אף הנהגה ריכוזית אחת. האפשרות להנהיג את מרבית העולם היהודי העלתה במלוא עוצמתה את התחרות בין ישיבות בבל לישיבת ארץ ישראל שהתיימרו לעמוד בראש הציבור היהודי באימפריה המוסלמית, ולהנהיגו מבחינה דתית, מדינית וחברתית.
העולם המוסלמי היווה גם מצע להשפעות תרבותיות בין החברה היהודית לערבית. אישים יהודים רבים גילמו באותה עת היטב הן את השאיפה למנהיגות דתית-ערכית שתגבש את העם היהודי והן את היות היהודים חלק מהמרחב האסלאמי התרבותי. דוגמא לאישים אלה הם רב סעדיה גאון והרמב"ם. הביקור מאפשר מציאת הקשר התרבותי האישי של התלמיד ומשפחתו אל התרבות היהודית ככלל ובין המסורת והמורשת העדתית והמשפחתית.
מטרת התוכנית:
הבנת הקשר בין הזהות האישית והמשפחתית לבין הזהות הלאומית
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים