ת רלוונטית לכל הילדים ואנשי החינוך ובמיוחד לילדים שחוו מצבי קיצון לרבות נטישה ואלימות. כשהורים לילדים שעברו טראומה חווים אתגרים הם זקוקים בעצמם לביטחון, לשייכות ולתחושת בית גם במרחב הבית ספרי ובמקום אשמה ובושה לחוש קבלה.
כל זה נכון תמיד ובמיוחד כשצפות התמודדויות הנוגעות לקשר ולזהות של הילד (שחווה טראומה/ הוצא מהבית/ הגיע לאומנה או לאימוץ).
שאלת הזהות והשייכות תמצא בכל משפחה לרבות משפחות האימוץ והאומנה שם תמשיך לרחף גם אם נעשה 'הכל נכון'. בקרב כל מי שאימוץ ואומנה נוגעים בחייו, נדרשת ההבנה שזהות ושייכות הם תהליכים ממושכים ומורכבים. זו קריאת הרגעה לשואלים: האם מה שאנו חשים הוא נורמלי?
חשוב לתת מרחב בטוח לשאלות שיצופו. תכנית ייחודית - מסע וצורך להיות במקום בו באמת מרגישים בית, מקום בו חיים בתחושת ביטחון ושייכות. המפגשים מלווים בסרט דוקו בו בוחנת המנחה את תחושת השייכות. במפגש נתייחס לדמיון המשותף, אם בכלל ולמשפחת המוצא.
בסרט הדוקו שיחות עם בני משפחה -המאמצת והביולוגית ומצבי חיים עימם נאלצה המנחה להתמודד. הצורך להרגיש בבית, להיות שייך הוא נתון הפתיחה של כל ילד ובודאי ילדי אומנה ואימוץ.
מטרת התוכנית:
להעמיק את תחושת השייכות של ילדים שחוו פגיעת היקשרות ובכלל כל ילדי ישראל ללא קשר למוצאם וגילם. מירי הילר: "כילדה קטנה לא ראיתי שום דבר מעבר לתמונה הצרה והמוגבלת. מרגע שהתחלתי לחקור, להבין ולשחזר אירועים, הבנתי שקיימות זוויות נוספות ממש כמו פסיפס שחיברתי מחדש בדם יזע ודמעות."
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים