המושג "נוער בסיכון" מתאר אוכלוסיות נוער הנמצאות או בעלות פוטנציאל להימצא במצבי סיכון פיזיים, נפשיים או רוחניים. זו תופעה החוצה מגזרים, תרבויות ודתות בחברה הישראלית העכשווית. על כן הצורך במציאת מסגרות לנוער שכזה הולך וגובר (להב, 2000).
על פי אתר המפמ"ר לחקלאות (2017), מטרות מקצוע החקלאות מחולקות לשלושה תחומים: מטרות בתחום ההכרתי, ריגושי ופסיכו מוטורי.
דרייפוס (1984) מציין שהעבודה החקלאית מאפשרת טיפול בתחום הרגשי של התלמיד ממספר סיבות:1. מתקיימת בו אווירה לא פורמאלית 2. התלמיד חרד פחות כיוון שהמחנך קרוב יותר 3. קיימת היכרות רבה יותר בין המורה לתלמיד. בנוסף, התלמיד חש טוב יותר את הפעילות הבית ספרית, מבין שפעילות בית ספרית יכולה לעניין ושיש ביכולתו להצליח בביצועה. התלמיד לומד שהשקעה משתלמת ושמאמציו זוכים להכרה והוא מפנים שכישלון לא מסכן את מעמדו (דרייפוס וליברמן, 1981).
לאור הדברים האחרונים עולה שחינוך חקלאי הוא כלי מוצלח לעבודה עם נוער בסיכון!
מטרת התוכנית:
פיתוח יכולות אישיות, התנהגותיות, חברתיות באמצעות עבודה חקלאית
הנתונים בעמוד זה נדלו מתוך המרשתת ולכן לא בהכרח שהם מעודכנים